חושבים שאתם מחליטים לבד מה לקנות? תחשבו שוב (על הצרכנות שלכם)

כל קנייה מתחילה בצורך. לרוב זה לא צורך קיומי כמו אוכל או מחסה, אלא צורך רגשי עמוק והישרדותי: להרגיש שייכות, להרגיש אהובים, להיראות מצליחים, להיות בשליטה או לקבל רגע של נחת ונחמה.

״נקודת הכאב״

הרבה אנשים לא יודעים, אבל בכל משרד פרסום, לפני שיוצאים לקמפיין חדש בונים אסטרטגיה, ואחד השקפים הראשונים במצגות האלה נקרא ממש ״נקודת הכאב״ - זו ממש נקודת המוצא בבניה של כל קמפיין פרסום. מחפשים את הכאב, את החוסר, את המקום בנפש הצרכן שכואב. ומשם מתחילים לנסח את ההבטחה: הקרם שישחזר את הנעורים, הרכב שישלים את הזהות המצליחה, או המשקה שייתן טעם לחיים, למקרה שאין.

זה לא טריק של קופירייטר תחמן, אשכרה לומדים את זה באוניברסיטה.

וזה המנגנון: מזהים את הכאב, לוחצים עליו, מעוררים אותו ואז מציעים לך תרופה במחיר שווה לזמן מוגבל.

למה זה עובד עלינו כל כך חזק?

בני אדם הם חיית להקה. אנחנו אמורים לחיות כחלק מחברה. לאורך ההיסטוריה, מי שיצא מהקהילה לא יכול היה לשרוד: אין מי שיצוד, לאין עם מי לחלוק אוכל ואין מי שיגן בלילה.

המשמעות הפשוטה של לא להיות שייך היא מוות איטי מרעב ומקור ביער.

היום אנחנו לא חיים ככה, אבל המנגנון הביולוגי שלנו עדיין עובד ככה. אנחנו חייבים אישור, חיבור ושייכות באותה עוצמה קדמונית. האישור החברתי, ההרגשה שאנחנו חלק, היא קריטית לנו להישרדות, ממש כמו לנשום.

בחיים שלנו היום החיבור שלנו ״לכולם״ מתבטא בצורך להתלבש כמו כול ולהיראות מצליחים ויפים - כי בסוף זה מה שגורם לנו להרגיש בפנים: אני שייך. אני חלק. אוהבים אותי. יש לי אישור. אני מאושר.

מעגל אינסופי של רעב

אז כאב לנו וקנינו את הדבר הזה שאמור לרפא לנו את הכאב, אבל אז מה? במקום לספק אותנו, הצריכה הזו מייצרת עוד רעב. ברגע שהתרגלנו, מתעורר חוסר חדש, והמעגל ממשיך, ואנחנו נהיים עבדים של הרעב הבלתי נגמר שלנו לאישור. אנחנו מכלים את כל החיים שלנו בעבודה קשה, לא תמיד במשהו שאנחנו אוהבים, כדי לקנות עוד ועוד פריטים שיגרמו לנו להיות ״מאושרים״ - בעלי אישור מהחברה שאנחנו חלק.

אז איך מנהלים את זה?

המפתח הוא לא לוותר על קניות (כי איך אפשר?) אלא להבין אותן.

כשאנחנו מזהים את הצורך האמיתי שמאחורי כל רצון עז לקנות משהו, אנחנו מקבלים כוח לבחור: זה באמת זה מה שאני צריכה כרגע? או שזה יושב על איזה צורך רגשי עמוק שעדיף למצוא לו מענה אחר ולהשאיר את הכרטיס בארנק הפעם?

בדיוק בשביל זה נולדה ״גברת מבקרת״

כדי להעיר את המודעות שלנו כצרכנים למניפולציות שמפעילים עלינו, לזהות מתי אנחנו קונים מתוך רעב רגשי וללמוד לבחור ממקום של כוח צרכני אמיתי, ולא מתוך חולשה או פחד להישאר בחוץ.

ופה חשוב להגיד: קניות זה כיף גדול. אין כאן שום כוונה להיגמל מקניות או להפסיק אותן (לא, לא) אלא לעזור לך כצרכן לעשות קניה מודעת: סקירות של מוצרים קודם כל ממה הם מנסים למכור לנו, ועד בדיקה מפוכחת על הערך האמיתי שמוצר נותן אם המוצר הזה הוא באמת שדרוג אמיתי לחיים? או עוד הבטחה ריקה שתופסת מקום בבית ומעלה אבק?

אז אם אתם רוצים להיות צרכנים חזקים וחכמים יותר, לקנות ממקום מודע, ולראות סקירות אמיתיות על הבטחות שיווקיות ווהערך האמיתי של המוצרים שכולנו רוצים לקנות - תעקבו ברשתות או תירשמו לעדכונים, ולא תפספסו אף סקירה.

נתראה!